Rosh Hashanah 51

Kapitel 51

א מקצתן נעשו עדים ומקצתן נעשו דיינין דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר כולן נעשין עדים ואין עד נעשה דיין

1 so fungiere ein Teil als Zeugen und ein Teil als Richter – so R. Tryphon; R. A͑qiba sagt, sie sind alle Zeugen und der Zeuge könne nicht Richter sein. –

ב אפילו תימא רבי עקיבא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא התם אלא בדיני נפשות דרחמנא אמר (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה וכיון דחזיוהו דקטל נפשא לא מצו חזו ליה זכותא אבל הכא אפילו ר' עקיבא מודה:

2 Du kannst auch sagen, nach R. A͑qiba, denn R. A͑qiba sagt dies nur bei Todesstrafsachen, denn der Allbarmherzige sagt: die Gemeinde soll ihn richten, die Gemeinde soll ihn retten, und da sie selbst gesehen haben, wie er getötet hat, so finden sie für ihn keine Verteidigung, hierbei aber pflichtet auch R. A͑qiba bei.

ג <big>מתני׳</big> כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר (יהושע ו, ה) במשוך בקרן היובל:

3 JEDES BLASHORN IST BRAUCHBAR, AUSGENOMMEN DAS EINER KUH, WEIL DIESES ‘HORN’ HEISST. R. JOSE SPRACH: JEDES BLASHORN HEISST JA ‘HORN’, WIE ES HEISST: wenn das Widderhorn anhaltend ertönt.

ד <big>גמ׳</big> שפיר קאמר רבי יוסי ורבנן כל השופרות אקרו שופר ואקרו קרן דפרה קרן אקרי שופר לא אקרי דכתיב (דברים לג, יז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו

4 GEMARA. R. Jose wandte ja treffend ein, [was erwiderten] die Rabbanan!? – Alle anderen heißen ‘Blashorn’ als auch ‘Horn’, das einer Kuh aber heißt nur ‘Horn’ und nicht ‘Blashorn’, denn es heißt: seinem erstgeborenen Stiere, Pracht ihm, und wie eines Wildochsen sind seine Hörner. –

ה ור' יוסי אמר לך דפרה נמי אקרי שופר דכתיב (תהלים סט, לב) ותיטב לה' משור פר אם שור למה פר ואם פר למה שור אלא מאי שור פר משופר

5 Und R. Jose!? – Er kann dir erwidern: auch das einer Kuh heißt: ‘Blashorn’. Es heißt: das wird dem Herrn besser gefallen als ein Stier, ein Farre; wozu Farre, wenn es Stier heißt, und wozu Stier, wenn es Farre heißt!? Vielmehr ist unter šor-par [Stier, Farre] das Šophar [Blashorn] zu verstehen. –

ו ורבנן כדרב מתנה דאמר רב מתנה מאי שור פר שהוא גדול כפר

6 Und die Rabbanan!? – Dies nach R. Mathna, denn R. Mathna sagte: Ein Stier, ein Farre, dies bedeutet ein Stier groß wie ein Farre.

ז עולא אמר היינו טעמא דרבנן כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור

7 U͑la sagte: Der Grund der Rabbanan ist nach R. Ḥisda [zu erklären], denn R. Ḥisda sagte: Weshalb tritt der Hochpriester nicht mit den goldenen Gewändern in das Allerinnerste ein, um den Dienst zu verrichten? Weil ein Ankläger nicht Verteidiger sein kann. –

ח ולא והא איכא דם פר הואיל ואשתני אשתני

8 Etwa nicht, das Blut des Farren ist es ja!? – Dieses ist vollständig verändert. –

ט והא איכא ארון וכפורת וכרוב חוטא בל יקריב קאמרינן

9 Die Bundeslade mit dem Sühnedeckel und dem Kerub sind es ja!? – Der Sünder darf nicht darreichen. –

י והא איכא כף ומחתה חוטא בל יתנאה קא אמרינן

10 Der Löffel und die Rauchpfanne sind es ja!? – Gemeint ist, der Sünder dürfe sich damit nicht schmücken. –

יא והא איכא בגדי זהב מבחוץ מבפנים קא אמרינן שופר נמי מבחוץ הוא כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי

11 Die goldenen Gewänder außerhalb sind es ja!? – Wir sprechen von innerhalb. – Das Blashorn wird ja ebenfalls außerhalb [verwendet]!? – Da dieses zur Erinnerung dient, so ist es wie innerhalb.

יב והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דאין קטיגור נעשה סניגור ועוד מפני שהוא קרן

12 Der Tanna begründet ja aber: weil dieses ‘Horn’ heißt!? – Zu diesem Grunde nennt er noch einen zweiten: erstens kann ein Ankläger nicht Verteidiger sein, und zweitens heißt dieses ‘Horn’. –

יג ור' יוסי אמר לך דקא אמרת אין קטיגור נעשה סניגור הני מילי מבפנים והאי שופר מבחוץ הוא ודקא אמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי אקרו קרן

13 Und R. Jose!? – Er kann dir erwidern: die Begründung, ein Ankläger könne nicht Verteidiger sein, gilt nur für innerhalb, während das Blashorn außerhalb [verwendet] wird, und die Begründung, dieses heiße ‘Horn’ [ist nicht stichhaltig], da jedes Blashorn ‘Horn’ heißt.

יד אביי אמר היינו טעמייהו דרבנן שופר אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות והא דפרה כיון דקאי גילדי גילדי מיתחזי כשנים ושלשה שופרות

14 Abajje sagte: Folgendes ist der Grund der Rabbanan: der Allbarmherzige spricht von einem Blashorn und nicht von zwei oder drei Blashörnern, und da das Kuhhorn aus Schichten besteht, so sieht es wie zwei oder drei Blashömer aus. –

טו והא תנא מפני שהוא קרן קאמר חדא ועוד קאמר חדא דשופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות ועוד מפני שהוא קרן

15 Der Tanna begründet ja aber: weil dieses ‘Horn’ heißt!? – Zu diesem Grunde nennt er noch einen zweiten: erstens spricht der Allbarmherzige von einem Blashorn und nicht von zwei oder drei Blashörnern, und zweitens heißt dieses ‘Horn’. –

טז ורבי יוסי אמר לך דקאמרת שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות כיון דמחברי אהדדי חד הוא ודקאמרת מפני שהוא קרן כל השופרות נמי אקרו קרן

16 Und R. Jose!? – Er kann dir erwidern: die Begründung, der Allbarmherzige spreche von einem Blashorn und nicht zwei oder drei Blashörnern [ist nicht stichhaltig], denn die Schichten sind zusammengewachsen und es ist eines, und die Begründung, dieses heiße ‘Horn’, [ist ebenfalls nicht stichhaltig.] da jedes Blashorn ‘Horn’ heißt.

יז מאי משמע דהאי יובלא לישנא דדכרא הוא דתניא אמר רבי עקיבא כשהלכתי לערביא היו קורין לדכרא יובלא

17 Woher ist es erwiesen, daß Jubla ein Widder ist? – Es wird gelehrt: R. A͑qiba erzählte: Als ich in Arabien war, nannte man da den Widder Jubla.

יח ואמר ר"ע כשהלכתי לגליא היו קורין לנדה גלמודה מאי גלמודה גמולה דא מבעלה ואמר ר"ע כשהלכתי לאפריקי היו קורין למעה קשיטה למאי נפקא מינה לפרושי (בראשית לג, יט) מאה קשיטה דאורייתא מאה דנקי

18 Ferner erzählte R. A͑qiba: Als ich in Gallia war, nannte man da die Menstruierende Verlassene. – Was heißt Verlassene? – [Diese ist von ihrem Manne verlassen]. Ferner erzählte R. A͑qiba: Als ich in Afrika war, nannte man da die Maa͑ Qesiṭa. In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Zur Erklärung [der Worte] hundert Qesiṭa in der Tora, nämlich hundert Danka.

יט אמר רבי כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי (בראשית נ, ה) אשר כריתי לי

19 Rabbi erzählte: Als ich in den Küstenstädten war, nannte man da den Kauf Kira. – In welcher Hinsicht ist dies von Bedeutung? – Zur Erklärung [der Worte:] das ich mir gekauft [kaniti] habe.

כ אמר ר"ש בן לקיש כשהלכתי לתחום קן נשרייא היו קורין לכלה נינפי ולתרנגול שכוי לכלה נינפי מאי קרא (תהלים מח, ג) יפה נוף משוש כל הארץ ולתרנגול שכוי אמר רב יהודה אמר רב ואיבעית אימא ריב"ל מאי קרא (איוב לח, לו) מי שת בטוחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה מי שת בטוחות חכמה אלו כליות או מי נתן לשכוי בינה זה תרנגול

20 R. Šimo͑n b. Laqiš erzählte: Als ich in der Provinz Kannišraja war, nannte man da die Braut Nymphe und den Hahn Sekhvi. ‘Die Braut Nymphe’, hierauf deutet folgender Schriftvers: Lieblich erhebt sie sich, die Freude der ganzen Erde. ‘Den Hahn Sekhvi’, hierauf deutet, wie R. Jehuda im Namen Rabhs, und wenn du willst, R. Jehošua͑ b. Levi sagte, folgender Schriftvers: wer hat in die Verhüllten Weisheit gelegt, oder wer verlieh dem Schauenden [Sekhvi] Verstand? Wer hat in die Verhüllten Weisheit gelegt, das sind die Nieren: oder wer verlieh den Schauenden Verstand, das ist der Hahn.

כא לוי איקלע לההוא אתרא אתא גברא לקמיה אמר ליה

21 Levi traf einst in einer Ortschaft ein, und jemand trat auf ihn zu und sprach:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel